מִבְּשָׂרִי אֵחֱזֶה אֱלוֹהַּ: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית. חלק א'

מאת: אבשלום אליצור

מהדורה רביעית, נובמבר 2009

חוויית ההתגלות הדתית כוללת מגוון נרחב של תופעות, החל מ"חזרה בתשובה" ממוסדת עקב מהפך פנימי הדרגתי, דרך הצטרפות לכת אזוטרית בהשפעת שיטות שיכנוע רבות-עוצמה, וכלה בהופעת הזיות ורעיונות-שוא מוזרים בעליל. בשל האינטנסיביות שלה היא מאפשרת הצצה אל המנגנונים הנפשיים העומדים ביסוד האמונה הדתית ככלל. חוויה קודמת של אובדן, בדרך-כלל של הורה או בן משפחה, חוזרת ומופיעה בתדירות מפתיעה הן בחיי נביאי הדתות מימי קדם והן בחיי מקבלי-אמונה בימינו. נראה שאֶבל בלתי-פתור, עקב יחסי-אובייקט לא-תקינים עם הנפטר, הוא המוביל במקרים אלה מהאובדן אל ההתגלות או האמונה הדתית. בכך מוסברת גם העובדה שברבות מההתגלויות דמות האל היא זועפת ולעתים מופיע בהן גם השטן, לצד האל או אפילו במקומו. גורם אחר של החוויה הדתית הוא מהלומות נרקיסיסטיות שלא עובדו היטב והצורך לשקם את ה"עצמי" הפגוע. החוויה הדתית, לצד יניקתה ממצבים של סבל קיצוני ואפילו פתולוגיה נפשית, נוסכת כוח מרפא, אומץ וכוחות יצירה מחודשים הן בבעל החוויה עצמו והן בנוהים אחריו. כפל-פנים זה מציב שאלות ערכיות בפני הטיפול באדם החווה שינוי דתי, כמו גם בפני כל דיאלוג עם אמונה דתית. המאמר סוקר ומשלב מחקרים קליניים, אמפיריים ועיוניים רבים בנושאים אלה מהארץ ומהעולם, תוך שימת דגש על תופעות דתיות המיוחדות לישראל. לסיום מועלות כמה השערות על היבטיה המהפכניים והחתרניים של היהדות.

“Yet in my flesh I shall see God”: Psychodynamic Insights into Revelation Experience and Religious Belief

Avshalom C. Elitzur

The religious conversion experience includes a wide variety of phenomena, ranging from the Jewish institutionalized Teshuva by a gradual internal turnover, through joining an esoteric sect under powerful persuasion methods, to the appearance of fully fledged hallucinations and delusions. Because of its intensity, religious conversion allows glimpses into the psychological mechanisms underlying religious belief in general. An anticipatory experience of loss, usually of a parent or family member, appears in surprising frequency and uniformity in the lives of ancient prophets, as well as religious converts in our time. It seems that an unresolved mourning, due to maladaptive object relations with the deceased, leads from bereavement to the revelation experience or religious belief. This can also explain the fact that in many of the revelations, the god’s image is an angry one, often accompanied or even replaced by the Devil. Another source of religious experiences are narcissistic injuries which have not been well processed, and the subsequent need to rehabilitate the injured self. The religious experience, apart from deriving strength from extreme suffering or even mental pathology, infuses therapeutic force, courage and renewed creative powers, both within religious experience’s subject and within those who follow them. This double-faced nature poses several ethical issues for the treatment of a person undergoing religious change, as well as for any dialogue with a religious belief. The article reviews and integrates many clinical, empirical and theoretical works on these subjects, including some phenomena unique to Israel. It concludes with some hypotheses on the revolutionary and subversive aspects of Judaism.

תוכן

מבוא

‏א. "עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" (קוהלת ג' 4): האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות

‏ב. "אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ" (שמואל-א' כ"ח 13): חוויית האובדן בחיי מבשרים ומנהיגי דתות

‏ג. "אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן" (מלכים-ב' ב' 10): אבות ונביאי המונותיאיזם העברי

‏ד. "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי" (תהילים כ"ז 10): בעלי התגלות ומקבלי-אמונה בימינו

‏ה. "תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי, בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי" (איוב ל 21): חוויות ההתגלות השטניות

‏ו. "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ' 1): צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית

‏ז. "אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי" (שמואל-ב' י"ב 23): האבל על מות צאצא

‏ח. "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (בראשית ל"ז 30): אבל בלתי-תקין כגורם אפשרי לטרגדיית "ילדי תימן החטופים"

כת דתית

עוזי אזולאי בן דוד משולם

דניאל אבני 1991

א. "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות ט"ו 2): ה"עצמי" הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית

‏יא. "בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם" (יונה א' 12): מקבל-האמונה, החברה החילונית והמטפל

‏יב. "כִּי-שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב 29): ההיבט הרדיקאלי ביהדות

נוסח ראשון של מאמר זה פורסם בקשת החדשה: קובץ לציון יובל ה-40 לראשית הופעתו של "קשת " הרבעון לספרות, עיון וביקורת, בעריכת אהרן אמיר, 1998. נוסח מורחב הופיע בשני חלקים בשיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, י"ד (2000) 122-134, ט"ו (2001) 133-143.

תודתי לנועם אורדן, פרופ' ג'ייקוב ארלוו ז"ל, ד"ר עפרה אשל, פרופ' יורם בילו, פרופ' בנימין בית-הלחמי, פרופ' אליעזר ויצטום, ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' דני סטטמן, פרופ' משה הלוי ספירו, ד"ר אילן קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם "שיחות" על הערותיהם.