top of page
Search

מִבְּשָׂרִי אֵחֱזֶה אֱלוֹהַּ: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית חלק ה'

אבשלום אליצור

מהדורה רביעית, נובמבר 2009



ה. "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי" (תהילים כ"ז 10): בעלי התגלות ומקבלי-אמונה בימינו

אם כך, רשאים לצפות כי הקשר בין חוויית האובדן להתגלות הדתית יתגלה לא רק באנקדוטות היסטוריות, אלא גם באוכלוסייה כולה באופן הניתן למדידה אמפירית. הקבוצה המעניינת מבחינה זו היא אנשים חילוניים המחליטים לקבל על עצמם דת. הם מכונים בכינויים שיפוטיים שונים ומנוגדים לחלוטין, בהתאם לנקודת-מבטו של הדובר: "חוזרים בתשובה," "גרים," "born again," או "מומרים" ו"משומדים." הז'רגון הפסיכולוגי מכנה את כולם במילה האנגלית הנייטרלית "converts," הכללה שיש בה מן הצדק: לכולם משותפת העובדה שהדת שלהם היא, בניסוחו של ויליאם ג'יימס,6 "דת התגלותית" השונה מהדת ה"ממסדית" של מי שגדל כל חייו כאדם דתי. באיזה מונח נשתמש בעברית? להלן אנקוט בשם "מקבלי-אמונה" לצורך זה.

האם ניתן לגלות קשר סטטיסטי משמעותי בין מות האב לבין קבלת האמונה? מחקר מקיף בתחום זה עשתה אולמן בראיונות ומבדקים שעשתה לקבוצה של ארבעים צעירים אמריקניים שעברו חוויית התגלות דתית והצטרפו לקהילה דתית (נצרות, יהדות, בהאיות והארי קרישנה). ההשוואה בין קבוצה זו לקבוצת ביקורת (שלושים נבדקים) בעלת אותם נתוני גיל ורקע סוציואקונומי גילתה כמה ממצאים מובהקים. ככלל, מקבלי-האמונה דיווחו על אחוז גבוה יותר של מצוקה בילדות (47.5%) לעומת קבוצת הביקורת (13.3%), וכן נמצאו אחוזים גבוהים יותר של טראומות קשות (32% לעומת 6.6%), מצוקה בגיל ההתבגרות (65% לעומת 6.6%), שימוש בסמים (57.5% לעומת 26.6%) והיסטוריה פסיכיאטרית (35% לעומת 6.6%). חשוב להדגיש כי מרבית מקבלי-האמונה שנבדקו היו בעלי השכלה גבוהה ונראו כמתפקדים היטב במוסדות אקדמיים ומחוצה להם, אם כי אולמן, כמו גם מייזנר, מזכירים מחקרים שמצאו אי-יציבות נפשית בחברי כתות קיצוניות יותר. הממצאים המעניינים מבחינתנו הם אלה הקשורים ביחסם של מקבלי-האמונה אל האב: אצל 28.2% נעדר האב (נפטר, התגרש וכד') לעומת 3.3% בקבוצת הביקורת. כן נתגלה הבדל בשכיחותו של אב עוין (23% לעומת 13.3%), פאסיבי (20.5% לעומת 6.7%) ובלתי-יציב (2.6% לעומת 0%). הבדלים מקבילים נמצאו גם ביחס לאם, אם כי בשיעורים נמוכים בהרבה בשתי הקבוצות.

מאז שכלל המחקר את ההבחנה בין סוגי התקשרות שונים לאל, כגון התקשרות המבוססת על פיצוי לעומת התקשרות שהיא המשך של ההתקשרות להורה. גראנקויסט הראה כי ככל שההיסטוריה של ההתקשרויות בעבר הייתה פחות בטוחה, כך נטה הנבדק יותר לערב את אלוהים בהתמודדויותיו עם סיטואציות קשות, במיוחד כשההורה עצמו לא היה דתי. אפילו מחקר מעבדתי נעשה ובו נחשפו נבדקים לגירויים תת-ספיים של פרדה מהאל או מההורה. נבדקים שיחסיהם עם ההורה היו בטוחים הפגינו תגובות מוגברות של התקשרות דתית לעומת אלה שיחסיהם עם ההורה לא היו בטוחים. גראנקויסט וקירקפטריק עשו מטא-אנליזה של מחקרים קודמים (11 מדגמים שהכילו יחד 1400 נבדקים). הם השוו בין שני מודלים של יחס בין ההתקשרות אל ההורה לבין היחס אל האלוהים: מודל הפיצוי ומודל ההתאמה. שני המודלים זכו לאישוש. בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית, המתמקדת בתסביך האדיפאלי, מין הנבדקים לעומת מין ההורים לא נמצא גורם משמעותי בקבלת האמונה, אבל הקשר עצמו בין היחס עם הורה ליחס עם האל נמצא משמעותי. קבלת-אמונה פתאומית התרחשה ב-9.3% מהנבדקים שיחסיהם עם האם היו לא בטוחים לעומת 5.7% בקרב אלה שיחסיהם עם האם לא סבלו מבעיה זו. הוא הדבר בנוגע לביטחון ביחסים עם האב: 8.5% לעומת 4.8%. ככלל, קבלת אמונה פתאומית נמצאה קשורה לילדות עצובה, כמו גם תקופת משבר לפני קבלת האמונה. תוצאות דומות הביא סוונסון במחקר על דת וקשרי משפחה.

נתונים דומים בדבר אבדן הורה חוזרים ומתגלים, באופן אחיד להפליא, גם במחקרים שלא חיפשו זיקה בין אובדן להתגלות.53, , , , אפילו מאמרו הידוע של פרויד "חוויה דתית" (שתמיד קומם אותי בחוסר-רגישותו), תומך בלא-כוונה במודל המוצע כאן: רופא אמריקני כתב לפרויד כי בצעירותו ראה איך לוקחים לנתיחה גופת אשה זקנה שפניה עוררו בו חיבה עמוקה, ובעקבותיה התעורר בו זעם על האלוהים. הוא החליט לנטוש את הדת, ואז אירעה לו התגלות. בניסיונותיו של פרויד למצוא בחוויה זו (איך לא) משאלת גילוי עריות ורצח אב, הוא מתעלם, למעשה, מהעובדה שהחוויה המכרעת הייתה צער על מותה של האשה!

חוויית האובדן מופיעה גם ביסוד תופעה ישראלית ייחודית שנחקרה ע"י בילו וחב', , ושזכתה לכינוי "אמרגני הקדושים." המדובר באנשים יוצאי מרוקו שעברו חוויה מיוחדת: איש קדוש, על פי רוב אחד מקדושי העדה הקבור במרוקו, הופיע לאדם בחלומו והודיעו כי רצונו שבבית יוקם ציון לזכרו, והבית הפך לאתר עלייה-לרגל. בילו מתאר אנשים שעלו לארץ בהיותם ילדים, חוו את קשיי העלייה ההיא והשפלותיה, וכעת, בגיל המעבר, מבקשים כאילו לחזור אל ההוויה של טרם-העלייה, שאותה הם מציירים באור מלא-געגועים בניגוד לחייהם ומעמדם בישראל. הם "מעלים" אפוא ארצה את קדושי הגולה. גם כאן, ארבעת ה"אמרגנים" הבולטים שחקר בילו מבין העשרים הידועים חוו חוויות קשות של אובדן או אובדן חוזר, שהתגלות הקדוש משקפת אותן מבחינה כרונולוגית ו/או תוכנית. התרשמותו של בילו (שיחה אישית) היא כי נתונים דומים של אובדן קיימים גם אצל שאר האמרגנים שלא נחקרו אישית.

בית-הלחמי ונבו חקרו חמישים ותשעה מקבלי-אמונה, גברים ילידי הארץ, כדי למצוא את המאפיין אותם מבחינת התנסויות-חיים ונתונים ביוגרפיים. כמו במחקרה של אולמן, מתברר כי לקבוצה זו הישגים אינטלקטואליים גבוהים מהממוצע. הבדלים בולטים מתגלים ביחס אל ההורים. לדוגמא, תשובותיהם של מקבלי-האמונה לגבי הזדהות חיובית עם ההורים נתנו את הממוצע 3.60 לעומת 6.00 בקבוצת הביקורת (על הדעת עולים כאן דברי ישוע [מתי י' 35]: "כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה."). מידת דמיונם של ההורים לדמויות נערצות הייתה 2.36 אצל מקבלי-האמונה לעומת 3.76. לשאלה בדבר הדמיון שחש הנבדק בינו לבין אביו נתנו תשובותיהם של מקבלי-האמונה ממוצע של 2.56 לעומת 2.85, ופער גדול יותר התגלה בדמיון שחשו הנבדקים בינם לבין האם: 1.67 לעומת 2.65, בהתאמה. מורכבותם של המשתנים שנבדקו כמעט שאינה מאפשרת הסקת מסקנות החורגות מהנתונים עצמם, אבל הם מסקרנים דיים כדי לערוך מחקרים חוזרים מעמיקים יותר. כך, למשל, השאלה אם היו הורי מקבל-האמונה בחיים, או אם היו פטירות משמעותיות בחייו בשנים שקדמו לקבלת האמונה, בוודאי תעלה ממצאים מעניינים. כן ניתן לצפות לשיעור גבוה מן הרגיל של מקרי אובדן חוזר. כמו כן מעניין יהיה לבדוק את שיעור החזרה בתשובה וההיספחות לכתות דתיות בקרב צעירי הקיבוצים: האם קיימת שכיחות גבוהה יותר של תופעות כאלה בקיבוצים שבהם גודלו הילדים בנפרד מהוריהם?

הרמב"ם, באיגרתו היפה לר' עובדיה הגר, מעניק לגר מעמד של אדם שהאל עצמו הוא אביו: "ואל יהי ייחוסך קל בעיניך, אם אנו מתייחסים אל אברהם יצחק ויעקב – אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם."י

הבה נסכם היבט זה של תופעות ההתגלות. לאורך הרצף שתיארנו, החל מהחוויה האידיוסינקרטית של הפסיכוטי, דרך קבלת האמונה של הצעירים בחברתנו, וכלה בנביאים שהביאו את בשורות הדת לעולם. מוצאים אנו לעתים קרובות את ההתגלות קשורה עם חוויית אובדן קשה מן הרגיל: אבל לא-תקין, שמקורו על פי רוב במערכת-יחסים לא תקינה עם האדם הנפטר, ו/או אובדן חוזר. "המקום ימלא חסרונו," נוהג היהודי לנחם את האבל, במשפט הרומז על כוחה הפסיכולוגי הגדול של הדת: היא מציעה למאמין את "המקום" (אלוהים) תחת מה שכל אדם חייב לאבד כמה פעמים בימי חייו.


4 views0 comments

Recent Posts

See All

What Would Freud Say About That? Consumerism

Sigmund Freud's theories have had a profound impact on our understanding of human behavior and motivation, and this includes our relationship with consumerism. Freud's work on the psyche and the role

Relationship between Freud and culture

One of the central themes of the film is the relationship between Freud and culture. Freud's ideas about the role of the unconscious in shaping human behavior and the ways in which society shapes the

Freud's significant impact on culture and society

Sigmund Freud's psychoanalysis has had a significant impact on culture and society, both in the past and in the present. One of the most notable areas in which psychoanalysis has had an impact is in t

Kommentare


bottom of page